במהלך חודשי התערוכה (דצמבר וינואר) תפעל גלריית ברבור כמרחב יצירה חי.
מורן תעבוד במקום על פרפורמנס וסדרת פסלים חדשה, והקהל מוזמן להיות שותף לתהליך היצירה בזמן אמת – להתבונן בעבודה המתהווה, להיחשף לשכבות הגולמיות שמאחורי היצירה ולקחת חלק באירועי פרפורמנס שיתקיימו לאורך התערוכה.
התערוכה היא המשך למחקר ארוך שנים על הגוף הטרנספורמטיבי כמרחב פוליטי, רגשי וחומרי.
במרכז עבודתה של סנדרוביץ' ניצב הגוף כזירה של כוחות מנוגדים: מרחב שבו קורבן ותוקף מתקיימים בו־זמנית, מתחלפים זה בזה ונלכדים במעגל סגור. הגוף מופיע כאתר של פגיעה ושל שליטה, אך גם כמרחב של התנגדות ואפשרות לטרנספורמציה. האלימות אינה מוצגת כאירוע חד־פעמי, אלא כתהליך הנחרט בגוף, משתחזר בו ומעצב את תנועתו וצורתו.
סדרת הפסלים מציגה ישויות היברידיות בגודל אדם, המשלבות מאפיינים אנושיים, חייתיים ומכניים.
ישויות אלו מורכבים מאובייקטים שנאספו במרחב העירוני של ירושלים; פסולת תעשייתית, חלקי גוף מלאכותיים ורכיבים טכנולוגיים בשילוב סיליקון וחומרים מהטבע. באמצעות שפה חומרית זו, העבודות הופכות לאתרי עדות המהדהדים הישרדות והרס, ונעות בין פגיעות לאכזריות. הפצעים והטראומות מופיעים כפורטלים בעלי פוטנציאל לשינוי, המזמינים את הצופים לשאול על הדרכים שבהן אלימות חיה בתוכנו.
